אחי, אתה אוף קלאש! או: איך להפסיק לבזבז זמן בויכוחים?
לפני כמה ימים, באוניברסיטה, אחד המרצים נתן לכיתה מאמר מאוד ארוך לקרוא לשיעור בשבוע הבא. אחת התלמידות הרימה את היד וביקשה לצמצם את חומר הקריאה או לדחות את הדד-ליין כי הם לא יספיקו לקרוא את כולו בזמן. המרצה, בניסיון לשכנע את התלמידה לקרוא את המאמר בזמן, ענה שהמאמר מאוד מעניין וחשוב, ושאי אפשר לוותר עליו. התלמידה חזרה ואמרה שאין באפשרותם להספיק לקרוא אותו בזמן, והמרצה רק התעצבן ואמר שזה לא בסדר לזלזל בחומר הלימוד. כך השיחה נמשכה עד לסוף השיעור, כששני הצדדים לא מצליחים להגיע להבנה משותפת.
הסיפור הזה הוא רק דוגמא אחת לבעיה נפוצה יותר: אנחנו כמעט אף פעם לא מתווכחים על הדבר הנכון! רוב הוויכוחים הארוכים נובעים מאי הבנה לגבי נקודת המחלוקת. במקרה לעיל, התלמידה התלוננה על כמות הזמן שניתנה לקריאת המאמר. המרצה כלל לא התייחס לעניין הזמן וענה לסוגיה אחרת לגמרי – חשיבות המאמר לחומר הלימוד. שני הצדדים דיברו במקביל האחד לשני, כל אחד חוזר שוב ושוב על הצד שלו מבלי לתקוף את הסוגיה שהצד השני מנסה לדבר עליה. כדי לפתור את הויכוח כל צד צריך להכיר בסוגיה עליה הצד השני מדבר, לפתור את הסוגיה הספציפית הזו, ואז לעבור לסוגיה הבאה. אם לא נתחיל להתווכח על אותו הנושא כמו הצד השני הויכוחים ימשיכו להימשך לעד.
אז איך עושים את זה? איך מבינים מה נקודת המחלוקת?
נקודת המחלוקת, או בשמה המקצועי – קלאש, היא הדבר שעליו אני והצד השני לא מסכימים. היא יכולה להיות כל מיני דברים אבל לרוב נוטה להיות סביב אחת מארבע סוגיות: בעיה, פתרון, הצדקה וכדאיות.
בעיה – האם מה שהצד השני טוען שבעייתי הוא אכן בעיה? למשל, בדיון על שימוש מוגזם במשחקי מחשב בקרב ילדים, ניתן לטעון כי העבודה שילדים משחקים במחשב במקום לצאת החוצה היא בעייתית. מנגד, ניתן לטעון שעדיף שהם ישהו בבית, שם הם בטוחים, מאשר שיסתובבו ברחובות הסואנים, עם מכוניות ואנשים מסוכנים. האם שימוש מוגזם במשחקי מחשב בקרב ילדים הוא בכלל בעיה?
פתרון – האם הדבר שאני מציעה יפתור את הבעיה? לדוגמא, בדיון על העדפה מתקנת לנשים בכנסת ניתן להניח שהבעיה היא אפליה כנגד נשים. אם העדפה מתקנת רק תגרום ליותר מיזוגיניה ומחשבה שנשים פחות טובות מגברים, האם הפיתרון המוצע באמת פותר את הבעיה?
הצדקה – האם הפתרון שאני מציעה מוצדק? נניח ואנחנו רוצים לפתור את בעיית הרעב העולמי והגענו כבר למסקנה שלקחת את כל הכסף של ביל גייטס ולתת אותו למדינות עולם שלישי יפתור את בעיית הרעב. האם היה מוצדק לקחת לו את כל הכסף ולתת להם?
כדאיות – האם הפתרון יוביל ליותר תועלת או נזק? אם, למשל, אנחנו רוצים לפתור את בעיית קושי ההתניידות של נכים ולכן מחליטים להפוך רחובות שלמים לרחובות שרק לנכים מותר לחנות בהם, כנראה שפתרנו את הבעיה, אבל האם לא יצרנו יותר בעיות חדשות בדרך?
זהו, עכשיו אתם יודעים את ארבעת הסוגיות המרכזיות שאנשים נוטים להתווכח עליהן. בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם בויכוח שנמשך ונמשך תשאלו את עצמכם: על מה אנחנו מתווכחים בכלל? סיכוי סביר שאתם ושותפכם לויכוח לא מתווכחים על אותו הדבר ועכשיו רק צריך למצוא את נקודת המחלוקת העיקרית ולפתור אותה.
בהצלחה 🙂