כולנו יודעים שהנוער של היום צורך מידע אחרת – מהר יותר, מרוכז יותר ובכמויות גדולות יותר. כאנשי חינוך בשנת 2020 שנמצאים באינטראקציה יום יומית עם נערים שנולדו בשנות ה-2000, אנחנו מבינים עד כמה השינויים המטורפים בצריכת המידע של כולנו משפיעים על הדור הצעיר. העובדה הזו מחייבת אותנו להעביר ידע בדרכים ייחודיות ומגוונות, ולא להסתפק בשעה שבועית בשעות אחר הצהריים שבה מדריך עומד מול 20 מתבגרים עייפים. אחת הדרכים הכי טובות לעשות את זה מהר יותר, ובאופן שמותיר חותם היא דרך ימי שיא. הנה 5 סיבות שהופכות את ימי השיא לחוייה שהתלמידים שלכם יזכרו:
- שבירת שגרה – תלמידים שהתרגלו לשבת במשך שנים יום יום בכיתה וללמוד את אותם נושאים, אולי יתרגלו מהר מאד גם לשעה שבועית העשרתית וכיפית במערכת. אבל כשמפנים יום שלם כדי לאפשר להם ללמוד משהו חדש שהם לא נתקלו בו הרבה עד עכשיו, זה כבר כנראה משהו ששווה להרים בשבילו את הראש מהמסך. יום שיא מאפשר חוויה שונה מזו שהתלמידים רגילים אליה, וזו אחת מהעוצמות הכי גדולות שלו!
- אינטנסיביות – על פניו, דיבייט או עמידה מול קהל נשמעים כמו נושאים כבדים. הרבה תלמידים שואלים אותנו בשיעור הראשון – האם אפשר בכלל להשתפר בזה? ובאמת, במתכונת דו-שבועית לפעמים לוקח זמן לראות את התוצאות. אבל כשמפנים יום שלם שבו התלמידים, בדומה להאקתון, מוכוונים לעבודת אינטנסיבית בתחושת דחיפות מגיעים לתוצאות וכפועל יוצא נוצרת תחושת הישגיות ומוטיבציה לקראת המשך העבודה.
- חד פעמיות – ימי שיא קורים, כמו שמשתמע מהשם שלהם, רק בנקודות שיא. הם ייחודיים וחד פעמיים, בניגוד למשל להרצאה דו שבועית שחוזרת על עצמה. מבחינת התלמידים, המשמעות של זה היא שזה הצ׳אנס שלהם לשמוע על משהו חדש, ואולי הוא לא יחזור. הידיעה הזו, שקורה כאן משהו מיוחד, גורמת לתלמידים להיות הרבה יותר מעורבים בשיעור ולרצות לנצל את ההזדמנות עד תום.
- מיידיות – ביום שיא, שלא כמו בשיעורים רגילים, הכל קורה מהר ועכשיו. וזו בדיוק הדרך שבה התלמידים בדור שלנו רגילים לצרוך מידע ולחוות חוויות. מה שלמדתי בבוקר זה מה שאני אתרגל בצהריים, ומה שעבדתי עליו בקבוצות ב-13:00 הוא מה שאני אציג מול הכיתה ב-14:00. קבועי הזמן הקצרים מחייבים את התלמידים להיות מרוכזים, מעוניינים ומעורבים בחומר הנלמד לכל אורך התרגול. אין להם את האפשרות ״להימרח״ ולצפות שבכל מקרה תהיה על הדברים חזרה בשיעור הבא. הם לומדים – והם מבצעים, כאן ועכשיו.
- ציפייה – כשהתלמידים יודעים מראש שהולך להיות אירוע גדול שעוסק בדיבייט, הם בדרך כלל סקרנים. אוקיי, נדייק, הם בדרך כלל ממש שמחים שהתבטלו להם שלוש שעות היסטוריה על הבוקר, אבל אז הם גם שואלים את עצמם מה בעצם הולך לקרות שם? הציפייה הזו וה-build up לקראת יום השיא בדרך כלל מחזיקים את התלמידים ערניים בתחילתו, וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי לתפוס את הקשב שלהם.
לחצו לצפייה בפרטים נוספים ובפירוט ימי השיא שלנו
החלק החשוב ביותר הוא ליצור חוויה חיובית שתתותיר רושם וטעם של עוד, וכך נוכל למנף את אירועי השיא ליצירת מוטיבציה לתרגול קבוע של מיומנויות הדיבייט והרטוריקה.