הרטוריקה של הבלוג

שיטת 'הנתון המפוצץ'

כדי לעודד את הקהל להקשיב לכם, עוררו בו תחושת דחיפות, או תחושת עניין וסקרנות. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לחדש להם דבר קטן אך גדול בו בזמן.
שיטת הנתון המפוצץ תמונה

ידעתם שהלייק שתעשו לפוסט הזה יהיה אחד מחצי מיליון הלייקים שילחצו בדקה הקרובה בכל רחבי הפייסבוק?

אם נתפסה תשומת הלב שלכם, ונשארתם לקרוא את הפוסט, בוודאי תהיו מעוניינים לדעת מהם הדרכים בהם גם אתם יכולים לפתוח כל דיון, נאום, או הצגה באופן שלא ישאיר לקהל ברירה אלא לרצות לשמוע מה יש לכם לומר!

הקטע הקצר שאתם קוראים ממש עכשיו נפתח בפתיח קלאסי שתמיד מרתק את הקהל- "הנתון המפוצץ."

כדי לעודד את הקהל להקשיב לכם, עוררו בו תחושת דחיפות, או תחושת עניין וסקרנות. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לחדש להם דבר קטן אך גדול בו בזמן. אמנם הנתון אודות כמות הלייקים בפייסבוק בדקה לא הסיט אתכם יותר מידי ממסלול החיים השגרתי שלכם, אך ללא ספק הפתיע אתכם, וגרם לכם להישאר.

את שיטת "הנתון המפוצץ" ניתן לשדרג בעזרת פתיח "הנתון והטוויסט"- לדוגמה, בדיון אודות נזקי העישון- ניתן יהיה לפתוח בנתון סטטיסטי חד וחלק באשר לתחלואה העולמית מנזקי עישון, נתון שדי בו כדי שהקהל יפנים את גודל הנזק שעליו אתם הולכים לדבר. עכשיו תארו לכם שתפתחו את הנאום בשתי שאלות פשוטות לקהל- מי יודע כמה אנשים נרצחו בשנה שעברה בפיגועי טרור? 30-100. כמה בתאונות דרכים? 400. נשמע הרבה, לא? ומה אם תוסיפו ותאמרו להם שמספר הנפטרים כתוצאה מנזקי עישון הוא 5,000? והרי לכם- הצגתם את אותו הנתון בדיוק, והפעם באופן בו אין סיכוי שהקהל ישכח אותו.

ואיזו דרך תגרום לקהל לרצות להתעניין בנאמר יותר מאשר לשאול שאלה קטנה שתאתגר ותסקרן את המאזינים? לפתיחת הנאום בשאלה, (רטורית או לא), יתרונות לא מעטים, והעיקרי שבהם הוא הפיכת הקהל למעורב יותר.

ועכשיו לי יש שאלה אליכם- האם אי פעם תהיתם כמה זמן ביום אתם מבלים בפייסבוק? אם ארצה לשכנע אתכם מדוע כדאי להפסיק להשתמש בפייסבוק, התהייה שנטעתי במחשבות שלכם באשר לזמן הגלישה בפייסבוק, תוכל לשרת בהמשך את הטיעון שלי בנוגע להיותו של פייסבוק ממכר, ועל הדרך גרמה לכם לתהות באופן אקטיבי וגרמה לכם להיות מרוכזים יותר.

בנאום מול קהל שעוסק בחסרונות השימוש בפייסבוק, תוכלו לשאול את הקהל "כמה מכם מבלים יותר משעה ביום בפייסבוק?" ולהרים את ידכם על מנת לתת אינדיקציה לאופן המענה. הרגע בו הקהל מתחיל להרים ידיים הוא הרגע בו הצלחתם לתפוס את תשומת ליבם- וכעת תוכלו להתחיל לנאום בביטחון.

תוכלו גם לפתוח בסיפור אישי, שירתק את הקהל ויספק לו הצצה לדבר החשוב שאתם הולכים לשכנע אותו לגביו, וגם יקרב אותו אליכם כדוברים.

אבל הפתיחים החזקים ביותר הם אלו שמשלבים מספר טכניקות…

כך למשל בהרצאה על נושא חשוב אך שחוק כמו הסכנות שבעישון ניתן לפתוח בצורה הבאה:

"כמה אנשים נהרגו לדעתכם בשנה שעברה בישראל מפיגועי טרור?" (כמה עשרות),
"כמה אנשים נהרגו לדעתכם בשנה שעברה בתאונות דרכים?" (300-400),
ועכשיו (להרים את הקול) "כמה אנשים הייתם מנחשים נהרגו בשנה שעברה ממחלות הקשורות לעישון?" (קרוב ל-5,000).
האמת העצובה, גבירותיי ורבותיי היא שהסיגריות גובות בכל שנה יותר מפי 10 חיים מאיומים אחרים שאנו הרבה יותר ערים לחשיבותם.

לסיכום, אין הזדמנות שניה ליצור רושם ראשוני, אז קחו את זו שיש לכם בשתי ידיים, ופתחו את הנאום שלכם באופן שלא יעורר ספק שאתם כאן כדי לשכנע.

בהצלחה.

שתף באמצעות
Facebook
LinkedIn
WhatsApp

פוסטים נוספים:

סגירת תפריט

השאירו פרטים ונציג שלנו יחזור אליכם בהקדם