הרטוריקה של הבלוג

חוקי דיבייט – ומה אפשר ללמוד מהם?

חוקי הדיבייט

לא מעט פעמים שואלים אותנו כיצד קובעים מי מנצח בתחרות דיבייט ומהם החוקים של התחרות. לפני שנצלול לחוקים נתחיל בהגדרה מה זה בכלל דיבייט? ובכן דיבייט הינו פורמט שבו מספר צדדים עורכים דיון פורמלי בנושא ספציפי. נושאי הדיבייט מגוונים ויכולים גם לעסוק בסוגיות של צדק ומוסר, כלכלה, פוליטיקה, ואפילו מדע בדיוני.  ישנם פורמטים של דיבייט המכונים 'דיבייט מדיניות'  – שבהם דנים על הצעת חוק, לדוגמא: "לאסור על אלכוהול, לבטל מבחני בגרות וכו'  ופורמטים של דיבייט רעיוניים למשל "האם העולם היה מקום טוב יותר בלי פלאפונים חכמים". עם הזמן התפתחו מספר פורמטים של דיבייט (פרלמנטרי בריטי, אמריקאי, אוסטרלי וכו') כאשר לכל פורמט יש כללים מעט שונים.

כיצד זה עובד? הכירו את מבנה הדיבייט

כאמור בדיבייט יש שני צדדים שדנים בנושא מסוים. לפני שמתחילים בדיון כל קבוצה מקבלת עמדה ותפקידים. לדוגמא בדיון על הצעת חוק או מדיוניות מסויימת צד אחד יהיה "הממשלה" והוא יתבקש לטעון בעד ההצעה, והצד השני יהיה "האופוזיציה" ויטען כנגדה. פורמט הדיבייט הזה התעצב בהשראת הפרלמנט הבריטי, ולכן כפי שבוודאי הבנתם מדובר למעשה בסימולציה של פרלמנט. לכל נואם יש 7 דקות לשטוח את טיעוניו (זמן הנאום משתנה בין פורמט לפורמט אך תמיד יהיה זהה לכל הנואמים) ולנסות לשכנע. במהלך הנאום, הדקה הראשונה והאחרונה שמורות לדובר, אך בחמשת הדקות האמצעיות, מותר לדוברים מהצד שנגדו להציע שאלות.

מי נגד מי? כמה אנשים יש בכל קבוצה?

גרסת 'הפרלמנט הבריטי' הנהוגה באקדמיה כוללת ארבע קבוצות. בכל צד של הדיבייט, יש שתי קבוצות – הממשלה הראשונה, הממשלה השנייה, האופוזיציה הראשונה, והאופוזיציה השנייה. שתי קבוצות הממשלה צריכות לטעון בעד ההצעה, אך להביא נימוקים שונים (וחשובים יותר) אחת מהשנייה. אותו הדבר נכון לגבי שתי קבוצות האופוזיציה.כל קבוצה מכילה שני דיבייטורים. כך שסה"כ, 8 אנשים משתתפים בכל דיבייט.

צד ממשלה צד אופוזיציה
בית ראשון קבוצת ממשלה ראשונה קבוצת אופוזיציה ראשונה
בית שני קבוצת ממשלה שנייה קבוצת אופוזיציה שנייה

 

הכינותי מראש – כיצד מתכוננים?

לאחר חשיפת הנושא, יש לכל קבוצה (זוג דיבייטורים) 15 דקות להתכונן לדיבייט. בזמן ההכנה, אסור להם להתייעץ עם אף אחד מחוץ לקבוצה, ואף לא להשתמש באמצעים אלקטרוניים. למה אסור לחקור נתונים בזמן אמת? הרעיון הוא לעבוד בעיקר על לוגיקה – בחירת הטיעונים הנכונים, ופיתוחם באופן הכי משכנע.

רוב הנושאים של דיבייט מניחים שהמשתתפים בהם הינם "אזרח גלובלי מיודע", כלומר, מישהו שקורא עיתונים ומכיר לכל הפחות את הנושאים שנמצאים בכותרות – עוד הרבה לפני שניגשים לזמן ההכנה של סיבוב דיבייט. בשל כך דיבייטורים בהכרח צריכים להיות אנשים מחוברים לסדר יום עם ידע כללי רחב לאורך כל השנה, ולא רק לקראת סיבוב דיבייט מצוי או תחרות.

דינמי – הליך הדיבייט

הדיבייט מתקדם בצורה של "פינג פונג" – נואם אחד מצד ממשלה, לאחר מכן נואם אחד מצב אופוזיציה, וכן הלאה.

כאמור, לכל נואם יש 7 דקות לדבר. נשמע לכם כמו הרבה זמן? ככל שיותר מתאמנים בדיבייט, לא רק שמספיקים למלא את שבע הדקות, מרגישים צורך להגיד יותר דברים. בכך הנאום נהיה תרגיל מחשבתי מאתגר וחשוב להבין כיצד לתעדף את החומר שלנו על מנת להעביר את המסר הכי חד ומשכנע. בדרך כלל, מומלץ שכל דובר יקבל בין שאלה לשנים מהצד השני – זאת על מנת להתעמת באופן ישיר עם הרעיונות של הצד השני. למה זה חשוב? כמו בחיים האמיתיים, צריך לדעת להתמודד בזמן אמת עם התנגדויות מאנשים שאותם אנחנו רוצים לשכנע.

במהלך כל נאום, מצופה מהדובר הן להציג טיעונים מנומקים לטובת הצד שלהם, והן להציג נקודות הפרכה לדובר שנאם לפניו, ובאופן כללי לטיעונים מהצד שנגדו.

שני הדוברים האחרונים בדיבייט (אחד מהממשלה ואחד מהאופוזיציה) הינם "המסכמים". להם יש תפקיד מיוחד – לא היה הוגן שהם יציגו טיעונים חדשים לגמרי, שלאף דובר בצד השני הייתה הזדמנות להגיב אליהם. לכן, תפקידם הינו לעשות סיכום מגמתי, אשר משווה בין הקבוצה שלהם (והתוכן שהשותף שלהם הציג בנאומו) לתוכן של שאר הקבוצות בחדר, ולהסביר מדוע הטיעונים שלהם מכריעים את הסוגיות החשובות בדיבייט.

כיצד יודעים מי ניצח דיבייט? – שיפוט וקביעת דירוגים

או בניסוח אחר, מה דיבייטורים צריכים לעשות כדי לנצח?

שיפוט בדיבייט הינו "הוליסטי" – שופטים לא מזכים דיבייטורים בנקודות מצטברות על מיומנויות שונות, אלא משקללים את כלל התרומה של כל הקבוצה. שופטים לוקחים בחשבון הן את התוכן של הקבוצות – עד כמה היה רלוונטי לנקודות המחלוקת העיקריות לדיבייט, עד כמה היו מוכח ומוסבר היטב, ועד כמה ההוא הוצג באפון משכנע. כמו כן, שופטים גם לוקחים בחשבון "אנגייג'מנט", או כמות העימות המוצלח, עם קבוצות אחרון – באיזו מידה נתנו תשובות משכנעות לטיעונים של הקבוצות האחרות, ובאיזו מידה שכנעו את השופטים שהסוגיות שאותה קבוצה העלתה הכי מרכזיים לדיבייט.

כלים חשובים – אילו מיומנויות אנו רוכשים בדיבייט

מתוך האסטרטגיה של הדיבייט – לומדים לחשוב על סוגיות באופן מורכב. גם אם הצד שלי "צודק" לדעתי, מבינים שגם לצד השני יש טיעונים שעשויים להיות משכנעים ומנצחים. זה מלמד על סובלנות, ובעיקר מוביל אותנו להבנה שכדי לשכנע עליי להבין לעומק את הסוגיות ולחשוב היטב על נקודות המחלוקת הכי מרכזיות בכל סוגייה. זאת בדומה לפגישה עסקית, פיץ' מכירה או משא ומתן בחיים האמיתיים.

מתוך הנאום האישי – לומדים לבנות את הטיעון לסדר את המחשבות. כשיש זמן מוגבל, יש חשיבות בתיעדוף הנושאים הכי חשובים בצורה המשכנעת ביותר. יחד עם זאת אנו לומדים את מיומנות הפרזנטציה – כיצד להגיש את הטיעונים בצורה הנכונה. כשרוצים להעביר מסר לפאנל של שופטים, צריך לדעת היכן לשים דגשים סגנוניים באמצעות השימוש בקול ובידיים כדי להעביר את המסר שלנו באופן הכי חד וברור שאפשר. הנאום האישי בעצם משכלל את כל מיומנויות ההופעה מול קהל, החל משיטת הדיבור ותנועות הידיים ועד לבניית הטיעון והשכנוע.

מתוך התנהלות המשחק – מתאמנים על תרבות דיון חיובית. לכל דובר יש זמן מוגן להעלות את כלל הטיעונים שלו. יש יתרון בשאילת שאלות, אבל גם יש יתרון בכך שאותן שאלות יהיו ממוקדות, מנומסות, ומכבדות את הזמן של הדובר בחדר. והכי חשוב: יש יתרון למי שמעלה את הטיעונים הכי מנומקים, ולא למי שצועק הכי חזק.

שתף באמצעות
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

פוסטים נוספים:

צרו קשר

סגירת תפריט

השאירו פרטים ונציג שלנו יחזור אליכם בהקדם