הרטוריקה של הבלוג

נואמות מפורסמות: ג'סינדה ארדרן

באנר למאמר על ג'סינדה ארדן

לכאורה, ניו זילנד הייתה צריכה להפסיק להיות רלוונטית לעולם אחרי שסיימו לצלם שם את ההוביט, אך מדינת האיים הקטנה הזו עולה לכותרת בעקבות ההצלחה המסחררת של ג'סינדה ארדרן (Arden), ראשת הממשלה שלה. ארדרן, האישה הצעירה ביותר בעולם להיבחר כראשת ממשלה (בגיל 37 בשנת 2017), התפרסמה ברחבי העולם בעקבות ההתמודדות שלה עם משבר הקורונה.

אם תשאלו את ארדרן מה הוא סוד ההצלחה שלה (שגרם לה להיבחר בבחירות חוזרות ב2020 עם הרוב הגדול ביותר למפלגה שלה מזה כמה עשורים), היא תגיד לכם שזהו טוב הלב והאמפתיה שלה. ארדרן רוצה להראות לנו ש: "you can be both empathetic and strong", והרטוריקה שלה נקייה מציניות או כעס, ומלאה ברוגע ורוך.

ג'סינדה ארדרן נואמת

הקמפיין הראשון של ארדרן הוא אמהות.

ארדרן היא אמא לילדה קטנה (אותה היא ילדה בתחילת כהונתה כראש ממשלה, רק האישה השנייה בעולם לעשות זאת), והאמהות שלה היא חלק חשוב מהצורה בה היא מאפיינת את עצמה. היא לקחה את בתה לישיבת האו"ם, והיא מדברת עליה בהרבה הזדמנויות. אם כך, זה לא מפתיע שאמהות הופכת להיות חלק מהרטוריקה של ארדרן בזירה הפוליטית. בנאומים שלה, במיוחד בהתמודדות עם משבר הקורונה, היא דוגלת בטון שמשתדל להרגיע, להוריד לחץ וחרדה. בנאום הבא, מהפנייה הרשמית שלה לאזרחי ניו זילנד בתחילת מגפת הקורונה, ארדרן נמנעת מלהשתמש בפחד כדי לגרום לציבור לשתף פעולה, אלא מסבירה ברוגע ובביטחון מה הם ההגבלות שעומדות לעבור בכל שלב מהתוכנית הממשלתית. כמו בהרבה נאומים אחרים, ארדרן אינה משתמשת בהומור, אך היא מחייכת לאורך הנאום, חיוך רחב ומרגיע. במקום בו פוליטיקאים אחרים היו משרים תחושה של שליטה במצב דרך נאום תקיף ואסרטיבי, ארדרן ממשיכה עם הטון האמהי שמזוהה איתה, ודואגת להרגיע אותנו באופן אקטיבי ומודגש.

אמפתיה מתקשרת באופן ישיר לפגיעות, עוד מאפיין מובהק של ארדרן. ארדרן לא מפחדת להיות פגיעה בעצמה, וליצור אווירה בה אנשים אחרים יכולים להיות פגיעים. ארדרן בכתה מול המצלמות אחרי אירועי הטרור בכרייסטצ'רץ' ב2019, ובנאומה לרגל עשור לזכר רעידת האדמה בעיר, שגבתה את חייהם של 185 אנשים, היא השאירה מקום לאלו שלא מרגישים משוקמים לחלוטין:

“Today I want to take the opportunity to say to all those who may still feel overwhelmed, uncertain, sad, tired or anxious – you survived an event which by rights should not occur in anyone's lifetime… I hope you find the space to be kind to yourself, as you've no doubt been to others who you knew were carrying the same burden…It's the Kiwi way to be stoic, and sometimes the pressure to 'be okay' or to have 'moved on' with the passage of time can feel very pronounced.”

פוליטיקאים אחרים היו יכולים להדגיש את השיפור והמאבק של אנשי כרייסטצ'רץ', אך ארדרן לוקחת רגע כדי להודות שהמצב רחוק ממושלם, ורבים מחברי הקהילה ימשיכו לסבול מרעידת האדמה גם לאחר עשור.

כחלק מהפגיעות שלה, ארדרן לא מפחדת להיות קצת יותר קז'ואל ממה שהיינו מצפים מראשת ממשלה. בתחילת הסגר הראשון על ניו זילנד, היא פנתה לאומה מהבית, בעודה בפיג'מה ואחרי שהיא סיימה להרדים את הבת שלה.

 

בפרקים הקודמים של הסדרה דיברנו על אלכסנדרה אוקסיו קורטז (AOC) והיכולת שלה לשמור על קור רוח, ועל מרגרט תאצ'ר, אשת הברזל שנאלצה להוכיח שהיא יכולה להיות קשוחה יותר מכל הגברים סביבה. שתי הנשים האלו, כמו פוליטיקאיות רבות נאלצות עד היום להוכיח שהן יכולות להיות "לא נשיות". בזירה נוקשה זו, ארדרן מביאה שינוי מרענן – המאפיין המרכזי שלה הוא שהיא לא מפחדת להציג תכונות שמזוהות היסטורית עם נשיות, פגיעות, אמהיות ואמפתיה.

הסגנון הרטורי של ארדרן פותח את הדרך לעוד פוליטיקאיות ופולטיקאים רבים שלא תואמים את הסגנון הקשוח והנוקשה. יותר מכך, הוא נותן לפוליטיקאים להיות מסוגלים להביע רגשות אנושיים ואמפתיים בלי לסבול מהגחכה בתקשורת, כמו התגובה של פוקס ניוז לבכי של אובמה אחרי אירועי היירי בסנדי הוק. האפמתיה של ארדרן יכולה להיות אפקטיבית יותר מתצוגה של שליטה כדי להרגיע את הציבור. בסופו של דבר, כשאנחנו מתמודדים עם מגיפות, רעידות אדמה או אירועי טרור, אנחנו רוצים לדעת שאלה שמחזיקים בכוח הם בני אדם, ומרגישים את הסבל בדיוק כמונו.

שתף באמצעות
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

פוסטים נוספים:

צרו קשר

סגירת תפריט

השאירו פרטים ונציג שלנו יחזור אליכם בהקדם