הרטוריקה של הבלוג

לא סתם רבים וטובים מאיתנו מעדיפים להיתקל בלהקה של דובי גריזלי רעבים מאשר למצוא עצמנו על במה, נאלצים לדבר בפני עשרות אנשים או יותר. אז נכון שיש כאן עניין לא מבוטל של כישרון טבעי וכריזמה מולדת, אך האמת היא שמדובר בעיקר בכישור נרכש בעל כללים די פשוטים, ומי שמכיר את הכללים יווכח שדי מהר החששות מסתלקים ויכולת העברת המסרים משתפרת פלאים.

3 מכל 4 אנשים ייחוו פחד קהל בשלב מסוים בחייהם. מדובר, במילים אחרות, באחת מהבעיות הנפוצות ביותר בחברה שלנו, אבל משום מה רובנו חושבים שזה בלתי אפשרי לפתור אותה. האמת היא שפחד קהל הוא בעיה פסיכולוגית שניתן לטפל בה כמו כל בעיה אחרת. איך עושים את זה?

אנחנו כמעט אף פעם לא מתווכחים על הדבר הנכון! רוב הוויכוחים הארוכים נובעים מאי הבנה לגבי נקודת המחלוקת. הרבה פעמים, שני הצדדים דיברו במקביל האחד לשני, כל אחד חוזר שוב ושוב על הצד שלו מבלי לתקוף את הסוגיה שהצד השני מנסה לדבר עליה. כדי לפתור את הויכוח כל צד צריך להכיר בסוגיה עליה הצד השני מדבר, לפתור את הסוגיה הספציפית הזו, ואז לעבור לסוגיה הבאה. אם לא נתחיל להתווכח על אותו הנושא כמו הצד השני הויכוחים ימשיכו להימשך לעד. אז איך עושים את זה? איך מבינים מה נקודת המחלוקת?

כולנו שמענו על אימוני TRX (אולי לא עשינו אותם, אבל זה כבר נושא שיחה אחר). האם ידעתם שמדובר בראשי תיבות ל"אימון בהתנגדות קיצונית"? זוהי שיטת אימון שפותחה במקור לנחתים בצבא ארה"ב, והתפרסמה בשם הקליט הזה. השאר, היסטוריה.

כדי לעודד את הקהל להקשיב לכם, עוררו בו תחושת דחיפות, או תחושת עניין וסקרנות. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לחדש להם דבר קטן אך גדול בו בזמן.

ויכוחים פוליטיים סוערים, קרבות עזים בין קרניבורים לטבעונים ואפילו מלחמות התשה בין אקדמאים מנומסים: הפייסבוק כבר מזמן הפך לזירת ההתגוששויות המודרנית של המאה ה-21. במרכז כהן אידוב לדיבייט ורטוריקה ממליצים על כללים ברורים