הרטוריקה של הבלוג

לפעמים אנו מדברים עם מישהו, התקשורת בינינו זורמת בקלילות ומגיעים להבנות משותפות מהר מאוד ובפעמים אחרות משהו פשוט לא מסתדר… משהו מתפספס ואנחנו מרגישים שאנחנו

קרה לכם פעם שהתווכחתם עם חבר/הורה/מכר/בן זוג על נושא מסוים ולא משנה כמה ההסבר שלכם היה רציונלי, ברור ומובן מאליו מבחינתכם הצד השני פשוט לא

המילה ״ויראלי״, שבעבר היינו משתמשים בה באותה קלות ראש ביחס לסרטון חמוד של קיפוד שנשלח בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית כמו להאשטאג #MeToo בטוויטר, נושאת בימינו משמעות

כולנו יודעים שהנוער של היום צורך מידע אחרת – מהר יותר, מרוכז יותר ובכמויות גדולות יותר. כאנשי חינוך בשנת 2020 שנמצאים באינטראקציה יום יומית  עם

לכל אחד מאיתנו יש דעה על עשרות נושאים שחשובים לנו – זה יכול להיות קשור לפוליטיקה, זה יכול להיות לגבי הפרויקט החדש במשרד, וזה יכול

כשאנו מציגים פרזנטציה או נושאים נאום בפני קהל יש לנו שתי מטרות מרכזיות: ליצור עניין אמיתי ולוודא שהמסר שלנו יובן וייזכר ע"י הקהל. במאמר הזה